"אני כל כך לא טוב בליצור את השיחות הקלילות האלה, מאיפה מתחילים בכלל? אני נתקע לאחר המשפט הראשון"
"אני נכנסת לאולם, לא מכירה אף אחד, חלק מהאנשים מדברים אחד עם השני, אני מרגישה כמו עציץ. אז אני בורחת לפינה, מתעסקת עם הנייד שלי עד שהמפגש מתחיל".
אלה רק מקצת מהדברים שאני שומעת בקליניקה ממי שמתקשה ביצירת שיח קליל וספונטני עם קבוצת אנשים שהם לא מכירים. אנשים מוכשרים ומבריקים, שמגיעים למפגש עסקי, נטוורקינג, כנס מקצועי וכד', ולא מכירים אף אחד, ומוצאים את עצמם נצמדים לקירות, אוחזים בטלפון הנייד כמו במצוף הצלה.
השיחות הקלילות הללו, שנראות כל כך טבעיות לאחרים, יכולות להרגיש כמו הר בלתי עביר. החשש מ"מה אגיד אחר כך?" והפחד מרגעי השתיקה המביכים, הם אמיתיים ומובנים לחלוטין.
לפני ה-כ-ל: זכרו שאתם לא לבד. רבים מהאנשים שאתם רואים משוחחים בביטחון ובהנאה, חוו בעבר את אותן תחושות בדיוק. ההבדל הוא שהם מצאו דרכים להתמודד, בדיוק כפי שגם את.ה יכולים 😊
הנה כמה טיפים מעשיים שעובדים נהדר:
התחילו בקטן -במקום לחשוב על "שיחה", חשבו על "רגע של חיבור". למשל, לגשת לפינת הקפה או הכיבוד, שבה האחרים עסוקים בדיוק כמוך בהכנה של הקפה/תה. לגייס חיוך ומאור פנים, ולשאול את מי שעומד.ת לידך שאלה פשוטה כמו: אפשר לקבל את הסוכר? ראית במקרה איזה תה יש כאן? טעמת את העוגיה הזאת? ואז להמשיך בשאלה כמו "פעם ראשונה שלך כאן"? או פשוט לומר "נעים מאוד, שמי ….." ומכאן יכולה להפתח דלת לשיחה טבעית.
הכינו מראש "נקודות שיחה" – לא תסריטים מלאים, אלא פשוט 2-3 נושאים שמעניינים אתכם ושקשורים לאירוע. אם זה ארוע עסקי שקשור לנושא מסויים, לשאול משהו כמו "האם אתה גם מתעניין ב…."? או "איזה יופי שיש מפגש שעוסק ב….". אפשר גם לחלוק באופן אותנטי "זאת פעם ראשונה שלי כאן, אתה מכיר כאן מישהו?" או מסקרן אותי לשמוע על…".
בשורה תחתונה, גם אתה וגם מי שנמצא באותו מקום, מגיעים מתוך אותו רצון ומטרה. נצלו את זה כבסיס וכמנוף
לשיח הראשוני.
אוכל – מיקום גיאוגרפי – טיולים ומזג אויר – אלה נושאים שמשותפים לכולנו. שאלות בנושא הזה תמיד מצליחות: אם נגיד בפינת הכיבוד יש משהו שאתה יכול להשתמש בו לצורך פיתוח שיחה "וואוו העוגיות האלה ממש מזכירות לי…." או "אני מכיר מקום שמכין…." או שיח על קפה או תה.
אותו דבר גם בשאלה "מאיפה אתה מגיע לכאן" – מוביל לשיח על מקומות בארץ שאפשר לדבר עליהם.
יחד עם זאת הזהרו לא לחפור! אל תתחילו להרצות על הנושא כי "מצאת חבל הצלה, והשיח פתאום נפתח". נהפוך הוא, חשוב ליצור דיאלוג שבו אתה קשוב לא פחות ממדבר. כך הצד השני ירגיש שאתה מתעניין בו, שאתה בסקרנות ונכונות להכיר ולהקשיב. לפעמים אנחנו כל כך עסוקים בלחשוב על מה נגיד אחר כך, שאנחנו שוכחים להקשיב. הקשבה אמיתית מובילה לשאלות טבעיות ולשיחה זורמת.
זכרו, אנשים אוהבים לדבר על עצמם: שאלות פתוחות וכנות הן המפתח. "מה הביא אותך לתחום הזה?" או "איך התחלת את הדרך שלך בנושא הזה"? מאיפה אתה מגיע בארץ לכאן"? אלה שאלות שרוב האנשים ישמחו לענות עליהן.
היו אתם – כן, זו קלישאה, אבל היא עובדת. אנשים מתחברים לאותנטיות. אתם לא צריכים להיות הבדרן של הערב או המנטור העסקי המושלם. האישיות, החוויות, הידע, והפרספקטיבה הייחודית שלכם – הם נכס, והם אלה שמייחדים אותך מאחרים.
ולסיום – היו סבלניים עם עצמכם. שיפור מיומנויות חברתיות הוא תהליך, ממש כמו כל מיומנות אחרת. כל שיחה קטנה היא צעד קדימה, וכל "כישלון" נתפס הוא בעצם הזדמנות ללמידה.
זכרו שבסופו של דבר, רוב האנשים באמת רוצים להתחבר – בדיוק כמוכם.
ואם אתם מתקשים בכך – אני כאן כדי לעזור, ולגרום למצבים האלה להיות הרבה יותר טבעיים ומוצלחים.